יום הזכרון הולך ונגמר, ואיתו הסיפורים הרבים, הרבים מדי על יהודים גיבורים שחרפו נפשם על הגנת העם היהודי ומדינתה בציון. במיוחד זכורים לטובה אותם חיילים ממלחמת העצמאות, במיוחד אלה שלחמו בחזית ירושלים. עד היום כל קבוצת לוחמים שהייתה שם - חטיבת עציוני, חטיבת "הראל" של הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י נלחם על חלקו בהגנת העיר.
בין כל "מלחמות ההיסטוריה" האלה נעלמת תרומתם, המכרעת לדעתי, של אנשי ונשי "משמר העם" בירושלים, שדאגו לתפקוד מרבית השירותים האזרחיים החיוניים בעיר מתחילת המלחמה ועד ההפוגה הראשונה. כשהעירייה הבריטית התפרקה ועוד לא הוקם עיריית ירושלים של מדינת ישראל, אנשי "משמר העם" עמדו בפרץ. הם היו אנשים מבוגרים ברובם, בעלי משפחות ומפרנסים. מחלוקת מים תחת הפגזה ירדנית ועד לעזרה בהכנת כביש בורמה, הם הפגינו גבורה
אחרת אך לא פחות חשובה מהגבורה הידועה של הנמצאים בקו החזית. היו להם גם הרוגים.
הגיע הזמן שנכיר בתרומתם של ה"גיבורים השקטים" האלה, שתפקודם ועזרתם תחת תנאים קשים, הייתה חיונית לעמידת היישוב היהודי בירושלים בשעת המבחן. א
בין כל "מלחמות ההיסטוריה" האלה נעלמת תרומתם, המכרעת לדעתי, של אנשי ונשי "משמר העם" בירושלים, שדאגו לתפקוד מרבית השירותים האזרחיים החיוניים בעיר מתחילת המלחמה ועד ההפוגה הראשונה. כשהעירייה הבריטית התפרקה ועוד לא הוקם עיריית ירושלים של מדינת ישראל, אנשי "משמר העם" עמדו בפרץ. הם היו אנשים מבוגרים ברובם, בעלי משפחות ומפרנסים. מחלוקת מים תחת הפגזה ירדנית ועד לעזרה בהכנת כביש בורמה, הם הפגינו גבורה
אחרת אך לא פחות חשובה מהגבורה הידועה של הנמצאים בקו החזית. היו להם גם הרוגים.
הגיע הזמן שנכיר בתרומתם של ה"גיבורים השקטים" האלה, שתפקודם ועזרתם תחת תנאים קשים, הייתה חיונית לעמידת היישוב היהודי בירושלים בשעת המבחן. א
