נשמע כמו נושא נדוש, נכון? אז זהו, שלא. הרוב המוחלט של מחקרים ועיונים במלחמות שאירעו באיזור ארץ ישראל בתקופת המקרא מתייחסים כולם לעניינים צבאיים טכניים, זיהוים גיאוגרפיים, או ניתוחים פוליטיים. מעט מאוד חומר קיים, אם בכלל, על המבנה השונה של הצבא בשתי הממלכות (ובכלל על צבאות המזרח התיכון השייכות לממלכות קטנות ובינוניות - רוב התיאורים מתמקדים במצרים ואשור והלאה). חבל, כי הנושא של הקשר המשולש צבא-חברה-ממשל הוא אחד מהנושאים המעניינים ביותר, לדעתי. למשל, איך זה שבישראל הייתה צבא חזק עם קצונה מקצועית, מצד אחד, ומעט "מצדים" מאידך בעוד שבממלכת יהודה המצב בדיוק הפוך? עוד דבר, איך זה שממלכת ישראל סבלה כ"כ הרבה הפיכות צבאיות, ולא היו הפיכות צבאיות ביהודה? האם יש תקדים לכך אצל ממלכות אחרות באזור? מעבר לכך, מה היה המבנה החברתי של הקצונה והחיילים? למשל, קצונת ישראל - האם הם באו מאזור מסוים? במשך רוב ההיסטוריה, קציני צבא מצטיינים קיבלו אדמות ואחוזות כ"פרס" וכמקום להתאמן על הסוסים והציוד המלחמתי ולתחזקם - האם ניתן לזהות אחוזות צבא נפרדות? או שמא הקצינים באו מהאצולה הותיקה הממוסדת - מה שהיה מחזק את כוחם לעגן הפיכה צבאית במיכה ממעמדם (אם כי הדבר אפשרי גם אם הקצונה הייתה חדשה)? והחיילים של שתי הממלכות - גיוס המוני? שכירים? שילוב של שניהם? מה אנו יכולים ללמוד למשל על המבנה החברתי של צבא יהודה מתיאורי התגוננותה מול אשור (תבליט לכיש וכיוצ"ב)? אין זה דבר של מה בכך. אם אנו מסוגלים לזהות את מבנה הצבא - זה יכול לתת לנו "עוגנים" לגבי המבנה החברתי ויחסי הכוחות באותו ממלכה - גיוס המוני למשל מעיד על הומוגניות ולכידות יחסית; שכירים על עושר של הממלכה ורצון להימנע מלהישען על האוכלוסיה והאצולה מסיבה כזאת או אחרת (עיין ערך צבאות אירופיים בתחילת העת החדשה). ויש כ"כ הרבה שאלות נוספות שניתן לשאול. הגיע הזמן שיתחילו לעסוק בזה. אמנם החומר המחקרי הישיר דל ביותר -יש את ספרו של פרופסור ישראל אפעל כעיר נצורה, אך לא הרבה מעבר. אך כמות החומר המחקרי על צבאות ומלחמה בכל הזמנים ובכל מיני חברות (לא רק צבאות מודרניים או הרומאים...) הוא עשיר מאוד ויכול לשמש כר נרחב למחקר והיקש השוואתי. אז לכל מי שנושא כזה קוסם לו - לעבודה! א"ו
Thursday, March 27, 2008
Thursday, March 6, 2008
אלוף דוד "מיקי" מרקוס
כן, כן אותו גיבור מהסרט, והספר, "הטל צל ענק". שוב יש לנו דוגמה מצוינת לאיש רב-פעלים שהיה מעורב בהגנת ישראל במלחמת העצמאות הגורלית, ואין שום מחקר עליו. כלום. גורנישט. פעם הזכרתי את שמו של מרכוס למי שעבד על עבודה על דרך בורמה המפורסמת. הוא פשוט הסתכל עלי כאילו דיברתי סינית. א
וזה לא כאילו שחסר חומר ראשוני - הן בתיקי צבא ארה"ב, והן אצלנו בארכיון צה"ל ומקומות אחרים. כ"כ הרבה שאלות עולות לגביו:
1) עד כמה הצליח להשפיע על מהלך הקרבות, על האימונים, או על מבנה ה"הגנה" ואח"כ צה"ל? מה היו היחסים שלו עם שאר המפקדים? א
2) מה הסיפור האמיתי לגבי מותו? נכון שכולם אומרים שזה היה ש.ג. אחד שדרש סיסמה ומרכוס לא ידע עברית, אך לפי מה שהותר לפרסום (מעט מאוד) בספרו המקיף של צבי ענבר מאזנים וחרב על הפרשה, מסתבר שיש לא מעט שאלות לגבי עצם זהות ההורג והנסיבות - וזאת בחקירה הרשמית, שנסגרה במהרה. א
3) מדוע מרכוס הועלם או הוצנע בכל ההיסטוריוגרפיות הרשמיות? איך זה מסתדר עם התמונה האידילית שניסו לצייר אנשי הפלמ"ח לגבי היחסים בינם לנין מרכוס (מה שאני מתקשה מאוד להאמין להם, שכן מרכוס היה איש צבא סדיר מכף רגל ועד ראש, ואנשי הפלמ"ח ראו את עצמם כההיפך מזה)? א
4) איך תפקד כ"מפקד חזית ירושלים", שתיאורטית כיסה גם העיר וגם את הדרך המוביל אליו. איך פעל עם שאלתיאל ועם החטיבות? א
מי שנושא כזה מעניין אותו - קדימה! א"ו
וזה לא כאילו שחסר חומר ראשוני - הן בתיקי צבא ארה"ב, והן אצלנו בארכיון צה"ל ומקומות אחרים. כ"כ הרבה שאלות עולות לגביו:
1) עד כמה הצליח להשפיע על מהלך הקרבות, על האימונים, או על מבנה ה"הגנה" ואח"כ צה"ל? מה היו היחסים שלו עם שאר המפקדים? א
2) מה הסיפור האמיתי לגבי מותו? נכון שכולם אומרים שזה היה ש.ג. אחד שדרש סיסמה ומרכוס לא ידע עברית, אך לפי מה שהותר לפרסום (מעט מאוד) בספרו המקיף של צבי ענבר מאזנים וחרב על הפרשה, מסתבר שיש לא מעט שאלות לגבי עצם זהות ההורג והנסיבות - וזאת בחקירה הרשמית, שנסגרה במהרה. א
3) מדוע מרכוס הועלם או הוצנע בכל ההיסטוריוגרפיות הרשמיות? איך זה מסתדר עם התמונה האידילית שניסו לצייר אנשי הפלמ"ח לגבי היחסים בינם לנין מרכוס (מה שאני מתקשה מאוד להאמין להם, שכן מרכוס היה איש צבא סדיר מכף רגל ועד ראש, ואנשי הפלמ"ח ראו את עצמם כההיפך מזה)? א
4) איך תפקד כ"מפקד חזית ירושלים", שתיאורטית כיסה גם העיר וגם את הדרך המוביל אליו. איך פעל עם שאלתיאל ועם החטיבות? א
מי שנושא כזה מעניין אותו - קדימה! א"ו
Tuesday, March 4, 2008
On Fear of Writing
I'm sure every academic, young and old, has faced something similiar on a number of occasions. You've collected the material, sorted the bad from the good and have finally opened up Microsoft Word. You have a good idea of what you want to say - you just can't bring yourself to write it. For some, these inhibitions stop once you've begun writing. For many others, including myself, each sentence you write requires Herculean effort. For me, at least, the cause is fear. Fear of the unknown - or fear of what the Professor will say. Will I miss something critical? Is he checking it on a bad day? Will I be penalized for handing in the paper very late (due mostly to this fear) or not? Did I check enough sources? Is my paper too long or too short? If I get a bad grade, how will I salvage my average? I know this sounds petty. After all, lots of people in Israel can't go to sleep at night from all the rockets raining down on them and here I am complaining about not being able to write a paper that no-one but myself and my Professor will read. Still, this is my chosen profession (for now, anyway), and I would like to know - does anybody out there have any advice?
החרדים במלחמת העצמאות
נכון, יש את המאמר של יובל פרנקל ב"הציונות" י"ח ותזת המ.א. של אסתר זיידנר מאוניברסיטת חיפה. אך עדיין חסר לנו מידע רב על התמודדותה של היהודים החרדים במלחמת העצמאות. עד כמה היה שיתוף פעולה בין רבניה לבין המוסדות הציוניים ומאוחר יותר וועדת ירושלים של דב יוסף בענין חלוקת מזון ומצרכים בסיסיים? כמה מהם באמת השתתפו באצ"ל ובלח"י, או אפילו היו בין אוהדיה? א
מציאת חומר ראשוני בנושא לא יהיה קל, אך אני משוכנע שניתן למצאה. בהצלחה למי שלוקח עליו את האתגר.
א"ו
מציאת חומר ראשוני בנושא לא יהיה קל, אך אני משוכנע שניתן למצאה. בהצלחה למי שלוקח עליו את האתגר.
א"ו
Subscribe to:
Comments (Atom)