נשמע כמו נושא נדוש, נכון? אז זהו, שלא. הרוב המוחלט של מחקרים ועיונים במלחמות שאירעו באיזור ארץ ישראל בתקופת המקרא מתייחסים כולם לעניינים צבאיים טכניים, זיהוים גיאוגרפיים, או ניתוחים פוליטיים. מעט מאוד חומר קיים, אם בכלל, על המבנה השונה של הצבא בשתי הממלכות (ובכלל על צבאות המזרח התיכון השייכות לממלכות קטנות ובינוניות - רוב התיאורים מתמקדים במצרים ואשור והלאה). חבל, כי הנושא של הקשר המשולש צבא-חברה-ממשל הוא אחד מהנושאים המעניינים ביותר, לדעתי. למשל, איך זה שבישראל הייתה צבא חזק עם קצונה מקצועית, מצד אחד, ומעט "מצדים" מאידך בעוד שבממלכת יהודה המצב בדיוק הפוך? עוד דבר, איך זה שממלכת ישראל סבלה כ"כ הרבה הפיכות צבאיות, ולא היו הפיכות צבאיות ביהודה? האם יש תקדים לכך אצל ממלכות אחרות באזור? מעבר לכך, מה היה המבנה החברתי של הקצונה והחיילים? למשל, קצונת ישראל - האם הם באו מאזור מסוים? במשך רוב ההיסטוריה, קציני צבא מצטיינים קיבלו אדמות ואחוזות כ"פרס" וכמקום להתאמן על הסוסים והציוד המלחמתי ולתחזקם - האם ניתן לזהות אחוזות צבא נפרדות? או שמא הקצינים באו מהאצולה הותיקה הממוסדת - מה שהיה מחזק את כוחם לעגן הפיכה צבאית במיכה ממעמדם (אם כי הדבר אפשרי גם אם הקצונה הייתה חדשה)? והחיילים של שתי הממלכות - גיוס המוני? שכירים? שילוב של שניהם? מה אנו יכולים ללמוד למשל על המבנה החברתי של צבא יהודה מתיאורי התגוננותה מול אשור (תבליט לכיש וכיוצ"ב)? אין זה דבר של מה בכך. אם אנו מסוגלים לזהות את מבנה הצבא - זה יכול לתת לנו "עוגנים" לגבי המבנה החברתי ויחסי הכוחות באותו ממלכה - גיוס המוני למשל מעיד על הומוגניות ולכידות יחסית; שכירים על עושר של הממלכה ורצון להימנע מלהישען על האוכלוסיה והאצולה מסיבה כזאת או אחרת (עיין ערך צבאות אירופיים בתחילת העת החדשה). ויש כ"כ הרבה שאלות נוספות שניתן לשאול. הגיע הזמן שיתחילו לעסוק בזה. אמנם החומר המחקרי הישיר דל ביותר -יש את ספרו של פרופסור ישראל אפעל כעיר נצורה, אך לא הרבה מעבר. אך כמות החומר המחקרי על צבאות ומלחמה בכל הזמנים ובכל מיני חברות (לא רק צבאות מודרניים או הרומאים...) הוא עשיר מאוד ויכול לשמש כר נרחב למחקר והיקש השוואתי. אז לכל מי שנושא כזה קוסם לו - לעבודה! א"ו
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment